המונח "נחלת הכלל" מתייחס למשאב שנמצא בשימוש ציבורי, כמו למשל אוויר, מים, חופי ים, פארקים ושטחים פתוחים.

"נחלת הכלל" שייכת לכולם- אבל לא נמצאת בבעלותו של אף אחד.

"נחלת הכלל" נמצאת בשימוש של כולם, אבל נדמה כאילו אף אחד לא אחראי עליה.

אתם מכירים את המצב שבו אתם יושבים בפארק או בחוף הים והכל מסביבכם מלוכלך? זה שייך לכולם, אבל מי ירים את האשפה מסביב? אף אחד.

הטרגדיה של "נחלת הכלל" הינה כי גישה חופשית, שימוש בלתי מוגבל וביקוש למשאבים מוגבלים, יוצרת פעמים רבות הזנחה של "נחלת הכלל" או ניצול יתר שלה על ידי חלק מהאוכלוסיה.

כך, למשל, המים שייכים לכלל- ועל כן בזבוז מים ציבורי מתרחש לעיתים תכופות מבלי שמישהו פועל לעצירתו.

השטחים הפתוחים והחופים שייכים לכלל- ולכן קשה למצוא מי שיגן עליהם מפני בעלי ענין שמשתלטים עליהם או מפני לכלוך ותחזוקה לקויה.

כולנו מבינים שהאוויר והים שייכים לכולם, אבל מפעלים תעשייתיים מזהמים או מתקנים כמו השפד"ן, מעדיפים את היתרון הכלכלי קצר הטווחהנובע מהשלכת פסולת לים וזיהום האוויר.

לכל אחד מאיתנו בנפרד קשה מאוד לדאוג לנחלת הכלל. אנו עסוקים בדאגה לביתנו, ומצפים שמישהו אחר כבר יקח אחריות על הסביבה...  

אנחנו, ב"ירוקים", מאמינים שאחד מהתפקידים העיקריים שלנו הוא לשמור על "נחלת הכלל" ולוודא שגם הרשות המקומית תיקח עליהם אחריות בשם הציבור.

בעיננו, זו הדרך היחידה להבטיח פיקוח, רגולציה ושמירה של מה ששיך לכולנו.

האחריות של גוף ניהולי ומפקח, תבטיח שהאוויר, המים, השטחים הפתוחים, החופים, וכל משאב ציבורי כללי אחר, לא יהפכו לנחלתם של חלק קטן בלבד, או יפגעו, יהרסו או יסגרו לכלל, בגלל שימוש מופרז, אגואיסטי או בלתי מבוקר.

שמנו לנו למטרה לשמור על מה ששיך לכולנו – ואנחנו מחויבים לכך: באוויר, בים, ברחובות העיר- וגם בחינוך ובגינות הציבוריות.

 אז הפעם, בבחירות ב 11 בנובמבר 2008 הולכים לקלפי ומצביעים ירוק למועצה!

כדי לתת לנו את הכח לשמור בשביל כולם על מה ששייך לכולנו.